בעלי החיים שלכם
זקוקים לטיפול רפואי?
נשמח לראותכם אצלנו!
חייגו אלינו 0722-796-064
או מלאו פרטים וניצור קשר:

המרפאה שלנו:

תולעת הפארק

כללי
ספירוצרקה לופי (Spirocerca lupi) היא תולעת קטלנית לכלבים החודרת לגופם באמצעות אכילת חיפושית זבל נגועה, הנושאת בגופה שלב מוקדם (זחל) של התולעת.

התולעת אובחנה לראשונה בתחילת שנות השמונים במרכז הארץ (הפארק הלאומי בר"ג ופארק ת"א-ומכאן שמה תולעת ה"פארק" הקטלנית) שם אובחנו מקרי ההדבקה הראשונים בכלבים, ומאז התפשטה צפונה ודרומה לרוב חלקי הארץ, תוך כדי שהיא מדביקה אלפי כלבים, וגורמת למותם של מאות רבות של כלבים נגועים.
 
הדבקה 
כאשר גור הכלבים מתחיל לצאת מהבית לגנים ציבוריים, פארקים שכונתיים, מדשאות וחצרות בתים הוא מגיע במגע עם חומרים אורגניים שונים כמו שאריות מזון, פגרים וצואת חיות אחרות.

חיפושיות זבל הניזונות מחומרים אורגניים אלה מסתתרות בתוכם, ובמידה והכלב אוכל מהם הוא עלול לבלוע גם את חיפושית הזבל. במידה והחיפושית נגועה בזחלי התולעת הכלב ידבק במחלה.

החיפושית מתעכלת בקיבה, ומשחררת זחלים של התולעת. הזחלים חופרים בדופן הקיבה ונכנסים למחזור הדם, בוא הם נודדים לאיברי מטרה כולל קנה הנשימה, קרום הריאות, קיבה, כליות, שרירים ובעיקר דרך אבי העורקים לתוך דופן הוושט.

כאשר הגיעו לאיבר המטרה, הזחלים יוצרים "קן הטלה" (גידול שפיר שנקרא גרנולומה) שבו הם מתבגרים לתולעים בוגרות. התולעים הבוגרות יוצרות חורים במעטפת ה"קן", ומטילים ביצים, אשר מופרשות בצואת הכלב, ונאכלות על ידי חיפושיות הזבל הניזונות מצואת הכלבים. כך מתפשט מעגל ההדבקה של התולעת הלאה והלאה.
 
סימני המחלה 
הסימנים רבים ומגוונים ותלויים באיברי המטרה שנפגעו. לרוב, מדובר בוושט והקיבה. הזחלים עלולים לגרום למוות פתאומי עקב קרע בדופן כלי דם במהלך נדידתם לעבר האיברים, נזקים לעמוד השדרה, וגידולים העלולים להפוך לממאירים בדופן הוושט או הקיבה או בכל איבר מטרה אחר אליו הם הגיעו.

סימני הפגיעות הפנימיות עלולים להופיע כהקאות, פליטות מזון זמן קצר לאחר אכילתו, שלשולים, קשיי בליעה, ריור, קשיי נשימה, שיעולים, אובדן משקל דרמטי, צליעות, כאב בעמוד השדרה, שיתוק גפיים אחוריות, דימומים ומוות פתאומי. יתכנו סימנים קליניים אחרים בהתאם לאיבר המטרה אשר נפגע.
 
אבחון 
נעשה על ידי חשד למחלה בבדיקה כללית, ואבחון מתקדם בעזרת בדיקות דם, בדיקות צואה, צילומי רנטגן, אנדוסקופיה כולל ביופסיות מאיברים נגועים או כל בדיקה אחרת הנדרשת לאבחון ובדיקת רמת התפשטות התולעת בגוף.
 
טיפול 
לאחר ההדבקה, הטיפול מבוסס על זריקות כנגד התולעת הניתנות בהפרש של 10 עד 14 ימים בין זריקה לזריקה. הזריקות ניתנות במשך מספר רב של טיפולים (10-12 טיפולים), ולאחר מכן במינון יורד על פני חצי שנה נוספת. מעבר לזריקות הטיפול תלוי במופע הקליני ועלול לכלול תרופות נגד הקאות ובחילות, ניתוחים להסרת גידולים סרטניים שיצרה התולעת בשילוב עם כימותרפיה (אם יש צורך).

אחוזי ההצלחה של הטיפול תלויים בשלב של המחלה בו היא נתגלתה, חומרת הפגיעות ומיקומן בגוף.
 
מניעה 
הטיפול המונע כנגד התולעת מבוסס על זריקה אנטי טפילית הניתנת פעם בחודשיים. חשוב להתמיד במתן הזריקה עקב חומרת הפגיעות שגורמת התולעת, אך חשוב לזכור שהזריקה היא מנע חלקי בלבד. מנע נוסף נעשה על ידי הולכת הכלב ברצועה וקולר או רתמת בית חזה, השגחה על הכלב שלא יגנוב שום דבר בחוץ, שימוש במחסום פה לכלבים עם נטייה כרונית לגניבת דברים מחוץ לבית, והרמת צואת הכלב והשלכתו לפח אחסון מתאים כדי למנוע את התפשטות המחלה.