בעלי החיים שלכם
זקוקים לטיפול רפואי?
נשמח לראותכם אצלנו!
חייגו אלינו 0722-796-064
או מלאו פרטים וניצור קשר:

המרפאה שלנו:

כלב – הדרכה כללית

גורים צעירים חשופים מאוד למגוון מחלות מדבקות קשות, הקיימות כיום בישראל. במטרה להגן על הגורים ולשמור על בריאותם, הם צריכים לעבור סדרה של חיסונים וזריקות מנע, הכוללת:

מגיל 8-6 שבועות – 3 חיסוני משושה בהפרש של 2 עד 3 שבועות בין חיסון אחד למשנהו. חיסון המשושה פועל למניעת 6 מחלות חיידקיות ונגיפיות מסוכנות, ביניהן מחלות הפרוו והכלבלבת, הנחשבות לנפוצות ולמסוכנות ביותר לגורים. מחלות אלו עוברות בין כלבים באמצעות השתן והצואה. די בכך שחיה שאינה מחוסנת מריחה את סביבת הצואה של כלב חולה, והווירוס נכנס לגוף. תוך מספר ימים הכלב מראה סימנים קליניים של המחלה. לכן מומלץ לא להפגיש את הגור עם כלבים אחרים, עד שיעבור את 3 חיסוני המשושה. 

לאחר חיסון המשושה השלישי ובהפרש של שבועיים לפחות, ניתן חיסון הכלבת שכולל תשלום אגרה לעירייה. בנוסף, בחיסון הכלבת הראשון מוחדר שבב (מיקרוצ'יפ) תת-עורי למטרות זיהוי הכלב במקרה של אובדן או גניבה.

לאחר כל הטיפול הראשוני הנ"ל ניתנות זריקות דחף של משושה וכלבת אחת לשנה.
 
טיפולים מונעים נגד טפילים (פרזיטים)
תולעי מעיים – בעקרון רוב גורי החיות מקבלים את תולעי המעיים בזמן היניקה דרך חלב האם. עובדה זו מסבירה מדוע הטיפול הראשון נגד התולעים ניתן עם הגעתו הראשונה של הגור אל המרפאה. הטיפול בתולעים מתבצע באמצעות כדורים או זריקות נגד, הניתנים בהפרש של 10 ימים בין אחד לשני. לאחר מכן מומלץ לתת טיפול מונע אחת לחצי שנה. 

חשוב לזכור – הטיפול איננו תקף לחצי שנה. במידה והחיה תיחשף שוב לתולעים, עקב חשיפה לפרעושים למשל, יהיה צורך בטיפול נוסף. 

במידה ותולעי המעיים לא מחוסלות, נגרמות פגיעה בעיכול המזון, ירידה במשקל, פגיעה בצמיחה של החיה ופגיעה בדופן המעי, אשר עלולה לגרום לדלקות משניות ומסוכנות על-ידי חיידקים החיים בדרכי המעי. 

קרציות – זהו פרזיט מסוכן ומוצץ דם. הוא עלול להעביר מחלות דם מסוכנות לבעלי-חיים, שהידועה ביניהן היא קדחת הקרציות (ארליכיאה – ראה דף הסבר על קדחת הקרציות). הקרציות פעילות בעיקר בעונות האביב והקיץ, אך יכולות להופיע לאורך כל השנה. 

כיום הטיפול הטוב ביותר נגד קרציות הוא קולר, המכיל חומרי הדברה שונים כנגד הקרציות. את הקולר עונדים סביב צווארו של בעל החיים. הקולר תקף בדרך כלל לחצי שנה. את הקולר ניתן להשיג במרפאתנו. 

חשוב לזכור שאין לתלוש את הקרציות באופן ידני מגוף החיה, כיוון שהדבר ישאיר בתוכן את עוקץ הקרציות. יש לתת לקרציות לנשור באופן עצמאי, לאחר מותן מחומרי ההדברה אשר נמצאים בקולר. 

פרעושים – זהו פרזיט נוסף המוצץ דם. בניגוד לקרציות, פרזיט זה איננו מעביר מחלות מסוכנות, אך הוא נושא תולעי מעיים ומעבירם אל החיה. בנוסף, פרזיט זה אחראי לאלרגיית העור הנפוצה ביותר בקרב חיות מחמד. גם פרזיט זה נפוץ בעיקר בעונות האביב והקיץ, אך יכול להופיע לאורך כל השנה, עקב האקלים החצי מדברי שנפוץ במדינתנו. 

המניעה הטובה היותר כנגד הפרעושים הן אמפולות המכילות חומרי הדברה כנגד הפרעוש. את האמפולה מפזרים באזור הגב של החיה, והן פעילות במשך חודש אחד. את האמפולות ניתן להשיג במרפאתנו. 

במקביל לכך, חשוב לתת שוב טיפול מונע נגד תולעי מעיים, כיוון שהפרעוש מעביר אותן לחיה כמצוין לעיל. 

בניגוד לדעה הרווחת, הקרציות והפרעושים אינם מטילים את ביציהם על החיה, אלא על חול או על דשא. לכן חשוב לא פחות מהטיפול המונע על גוף החיה, הוא ריסוס סביבתי בבית ובגינה (בעיקר באזורי הרביצה המרכזיים של החיה כגון המלונה). כדי לבחור את חומרי הריסוס המתאימים לריסוס סביבתי, יש לפנות למרסס מקצועי, שימליץ לכם על חומרי הריסוס הנכונים.

תולעת הפארק (ספירוצרקה) – ראה דף הסבר על תולעת הפארק. טיפול מונע נגד תולעת הפארק ניתן אחת לחודשיים.
 
תזונה
מרגע שלגור יוצאות שיניים (החלביות מתחלפות בשיניים קבועות לאחר מספר חודשים), הוא יכול וצריך לאכול מזון מסחרי יבש. מזון מסחרי הוא המזון המאוזן ביותר לצורכי החיה שלכם, אך ישנם המון סוגים של מזונות מסחריים (חלקם גרועים). התייעצו עם הווטרינר לגבי המזון המתאים ביותר לצורכיה של החיה שלכם. ישנה אפשרות לשלב מזון יבש עם מזון רטוב כדי להגביר את אנינות הטעם של המזון, אך זכרו: המזון הרטוב מורכב מ- 80% מים ולכן הוא מאוד יקר יחסית למזון מסחרי יבש.

אין צורך לתת שום אוכל מלבד המזון המסחרי, ואפילו לא מומלץ לעשות זאת, כדי לא לגרום לבע"ח לפתח הרגלי אכילה לא נכונים. בעיקר כיוון שהרבה מסוגי המזון שאנו, בני האדם, יכולים לאכול עלולים:
להוות רעל לחיה שלכם. דוגמאות לרעלים אלו כוללים: בצל (חי או מטוגן), שום, שוקולד, אבוקדו, ותפוחי אדמה.
מזונות שאינם ניתנים לעיכול כגון עצמות עוף, או כל סוג אחר של עצם, וגם אותם אסור לתת לחיה לאכול.
מזונות שעלולים לגרום לקשיי עיכול או לקלקול קיבה כוללים: מוצרי חלב, מזון ישן ומקולקל, מזון חם או קר מדי או עתיר בשמן בישול.
מזון מתובל (כמו שאריות של סיר מזון) אשר עלול לגרום מבעיות עיכול (כגון אולצר בקיבה) ועד תגובות אלרגיות לתבלינים.

לגבי ההאכלה עצמה, מומלץ:
להגיש את האוכל בכלי נירוסטה כיוון שהם אינם מזדהמים כמו כלי פלסטיק.
כדאי לחלק את התצרוכת היומית של בע"ח לארוחות לאורך היום. כשהחיה צעירה, מומלץ לחלק ל- 3 עד 4 ארוחות ביום, ומגיל שנה, לחלק ל-2 ארוחות ביום (בוקר וערב). במידה והחיה אינה אוכלת את האוכל תוך חצי שעה מהגשתו, יש לקחת את המזון, מחשש שהוא יתקלקל, וכדי שהחיה לא תפתח מנהגי אכילה לא נכונים.
בקשר למים, חובה שתהיה לחיות אספקה טרייה וזמינה, גם כן בכלי נירוסטה נקי, לאורך כל שעות היום.
את כלי המזון והשתייה רצוי לנקות אחת לשבוע.

הנושא של עצמות משחק וממתקים לחיות, יכוסה בהמשך בפרק של חינוך ומשמעת.

נושא חשוב נוסף הוא השיניים. שיני החיה שלכם דורשות ניקוי כמו אלו שלכם. בקשו מהרופא שידריך אתכם, כיצד למנוע הופעת עששת.
 
צרכים
זו אחת הבעיות "המטרידות" ביותר עבור בעלי הגור הצעיר. ישנם מספר גורמים משפיעים:
הגור אינו יודע היכן הוא אמור לעשות את צרכיו.
אין הגנה חיסונית לגור – הגור עדיין לא קיבל חיסוני משושה.

בהתחלה מומלץ להרגיל אותו לעשות צרכים על עיתונים בפינה מוגדרת של הבית. עם הזמן יש לאמן את הכלב לעשות את צרכיו בגינה או בחצר (במידה וקיימת אחת). התייעצו עם הרופא כיצד לבצע את השינוי הזה.

חשוב לזכור שכלב צעיר, עד גיל שנה, צריך לרדת לצרכים בתדירות גבוהה יותר מכלב בוגר, כלומר 4-5 פעמים ביום. כלב בוגר – לפחות 3 פעמים ביום. חשוב לזכור שנקבות צריכות לרדת למטה בתדירות גבוהה יותר מזכרים.

יש לרדת עם החיה לטיול של כ- 15-30 דקות לאחר ארוחה, ומיד לאחר משחק עם החיה.
חשוב לזכור שהכלב לומד לשלוט בצרכיו עד גיל שנה, ולפעמים עלול "לברוח לו" בבית. במידה וברח לו בבית, אין להרביץ לכלב או לדחוף את אפו לתוך הצרכים (בעיקר אם לא תפסתם את הכלב בשעת המעשה, כי אז הוא לא יידע מה הוא עשה לא בסדר).
במידה ותפסתם את הכלב "על חם", יש להבהילו קלות כדי לגרום לו לעצור את הפעולה, לקחת אותו מיד לפינת הצרכים או לחצר ואז לשבחו במידה ועשה את צרכיו במקום הנכון.

זכרו – עם הזמן הכלב יתאים את עצמו לרצונות שלכם, אך תיאלצו להיעזר בסבלנות והבנה.

חשוב לזכור שכאשר יוצאים עם החיה לטיול, יש לצאת עם רצועה באורך קבוע כדי שהחיה לא תברח, או גרוע מכך, תידרס בכביש או תיפגע בכל דרך אחרת.
 
ניקיון
בעיקרון אין צורך לרחוץ את הכלב/ה. חשוב לדעת שכלב לא מזיע כי אין לו בלוטות זיעה. להפך – עורו מפריש שומן, אשר מגן עליו מפני חום וקור ומפגעי האוויר. שטיפה עם שמפו בתדירות גבוהה תגרום לנשירת שיער מוגברת, לקשקשים, לפצעים על העור ולגירוד.

לכן אנו ממליצים לא לרחוץ כלב בתדירות העולה על פעם בחודשיים, ואך ורק בקיץ. במידה והכלב התלכלך בבוץ (בחורף למשל), אפשר לנקות עם מים בלבד ומגבת.

יש להשתמש בשמפו לבעלי חיים בלבד! שמפו של בני-אדם לא מתאים לחומציות (pH) העור של החיה שלכם, ועלול לעורר תגובות עור, אלרגיות שונות ואפילו הרעלות.
לא לשכוח לייבש היטב את פרוות החיה לאחר המקלחת
יש להיזהר בזמן הרחצה ולרחוץ רק מהצוואר ומטה. אסור לרחוץ את ראשה של החיה.

ציפורניים יש לקצוץ לפי הצורך. בקשו מהרופא שינחה אתכם כיצד לעשות זאת. 
 
שיער
הכלב מכוסה מכף רגל ועד ראש בפרווה, שהיא עדינה יותר מאשר שיער של בני אדם. גם כלבים חווים נשירה טבעית, אשר יכולה להיראות בעייתית לכאורה. לכן רצוי להבריש את הכלב, גם אם שיערו קצר. מברשת ניתן לקנות בחנות לבעלי חיים.

את בעלי הפרווה הקצרה רצוי להבריש פעמיים בשבוע בזמן רגיל, ו- 3-4 פעמים בעונות המעבר (אביב וסתיו). כלבים בעלי פרווה ארוכה (כגון: האסקי סיבירי, צ'או צ'או, פקינז וכדומה) דורשים יותר תשומת לב – שיערותיהם עלולות להסתבך אחת עם השנייה וליצור קשרים ורסטות, שניתנים להסרה רק באמצעות גילוח. לכן יש להברישם 3 פעמים בשבוע בזמן רגיל, וכל יום בעונות המעבר.

ניתן לעשות תספורת לכלב/ה עם שיער ארוך בקיץ.
 
חינוך ומשמעת
חשוב לחנך ולאלף את כלבכם כבר מגיל צעיר – זהו הזמן האידיאלי לאלף בעל חיים. בקשו מהרופא שימליץ לכם על מאלף טוב. 

אנו ממליצים לכם לקנות או לאלתר צעצועים להפעלה ולעיסוק בשביל החיה שלכם. הדבר יפיג להם את השעמום, ויעזור לכם לפתח עמם תקשורת חיובית. יש לזכור שכל צעצוע חייב להיות גדול יותר מהפה של החיה, מחשש שתבלע אותו. 

חשוב לזכור שמשמעת וחינוך מצליחים רק דרך תקשורת נכונה, הבנת בעל החיים, סבלנות רבה, התמדה, רצון טוב וללא שום אלימות פיזית. האמינו לנו שהכלב/ה רוצה לרצות אתכם בכל דרך אפשרית, דבר הנותן לכם יתרון עצום בדרך לאילופו. 
 
עיקור/סירוס
אנחנו ממליצים לכם בחום לשקול עיקור או סירוס של החיה שלכם. הדבר נעשה באמצעות ניתוח במרפאתנו, ומומלץ לבצעו בסביבות גיל חצי שנה – לפני שהחיה מגיעה לבגרות מינית מלאה. מאוחר יותר הניתוח ניתן לביצוע, אך השלכותיו ההתנהגותיות והרפואיות מתמעטות. פרטים נוספים בדפי הסבר על גינקולוגיה של כלבים.

צוות המרפאה מאחל לכם מזל טוב לכבוד התוספת החדשה למשפחה, ושתהיה לכם מערכת יחסים פורייה ומהנה ביחד.

אם ברצונכם לדון איתנו בנושאים אחרים, שלא הוזכרו בעמוד זה, אנא פנו אלינו טלפונית בכל שעות היום, ונשמח לעזור לכם עם כל נושא שיעלה על הפרק.