בעלי החיים שלכם
זקוקים לטיפול רפואי?
נשמח לראותכם אצלנו!
חייגו אלינו 0722-796-064
או מלאו פרטים וניצור קשר:

המרפאה שלנו:

דמודקס

כללי 
דמודקס קניס (Demodex canis) הוא טפיל עור (קרדית), אשר מבלה את כל חייו, באופן רגיל, על גוף החיה. כל חיה "נדבקת" בדמודקס בגיל יומיים עד שלושה ימים, על ידי מגע ישיר אם האם תוך כדי יניקת חלב. הדמודקס עולה על גוף הוולד הצעיר, וחי במספרים קטנים על העור, תוך כדי שהוא ניזון מתאי עור מתים ושיער.

לדמודקס יש מעגל חיים של כחודש ימים הכולל ביצה, לארבה, נימפה ולבסוף בוגר. את חייו הצעירים הדמודקס מבלה ישירות על העור, בעוד שהדמודקס הבוגר מעדיף לשכון בתוך זקיקי השיער.
 
דמודיקוזיס 
דמודקס יכול להפוך למחלת עור מקומית או מפושטת תחת תנאים מסוימים של פגיעה במערכת החיסונית.

כאשר ישנה ירידה של המערכת החיסונית אצל החיה, אשר נפוצה בחיות צעירות, ועלולה לנבוע ממספר גורמי סביבה הכוללים: תזונה לקויה, עקה (סטרס), נגיעות בטפילי עור, מחזור (בנקבות) ועוד, הדמודקס מנצל את המצב ומתרבה באופן לא מבוקר המוביל למחלה בטפיל.

דמודקס יכול לתקוף גם חיות מבוגרות (מעל גיל שנה), אך הדבר איננו נפוץ, ומצביע על ירידה חיסונית משמעותית אצל אותו בעל-חיים עקב מחלות קשות יותר (ביחס לחיה צעירה) כגון: שימוש בתרופות המדכאות את מערכת החיסון,מחלות אנדוקרינולוגיות שונות ואפילו סרטן.
 
סימנים קליניים 
כפי שצוין, המחלה עלולה להיות מקומית או מפושטת. מחלה מקומית כוללת לקויות קטנות בודדות באותו אזור בגוף, בעוד שמחלה מפושטת תכלול לקות אזורית גדולה מאוד או מספר רב של לקויות קטנות במספר אזורים שונים בגוף.

הלקות לרוב מגרדת , ישנה נשירת שיער, אדמומיות, קשקשת, ובשלבים מאוחרים יותר נוצר זיהום חיידקי משני המוביל להופעת פצעים מוגלתיים. הדבקה כרונית ממושכת גורמת לעיבוי העור, סדקים בעור, הקרחה מוחלטת, ודלקות עור משניות עמוקות וקשות.

לקויות ראשוניות מופיעות, בדרך כלל, בפנים, מסביב לעיניים, אוזניים, זווית הפה ורגליים קדמיות. בשלבים מתקדמים יותר מופיעות לקויות בכל מקום בגוף כולל כפות הרגליים ובתוך האוזניים.
 
אבחון 
אבחון המחלה נעשה על ידי תצפית מיקרוסקופית בטפיל דרך לקיחת דגימות שיער ועור, ובמקרים עמוקים או קשים יותר, על ידי ביופסיה של העור.

בכלבים מבוגרים יש לבצע אבחון מתקדם יותר, על מנת לאתר את מחלת הרקע, אשר גרמה להופעת הטפיל. בדיקות אלה עלולות לכלול בדיקות דם, שתן, צילומי רנטגן, בדיקות אנדוקרינולוגיות, בדיקות סרולוגיה ובדיקות אחרות, לפי הצורך.
 
טיפול 
במקרים מסוימים המחלה עלולה לעבור ללא טיפול, אך לרוב החיה תקבל טיפול מקומי, או סיסטמי (סירופ לפה או זריקות) אנטי-פרזיטי וטיפול תומך לגרד או לדלקות עור משניות. 

חשוב לזכור שהמחלה היא כרונית, ולכן לוקח זמן עד להחלמה מלאה, אך לרוב ישנה החלמה מלאה וחזרת העור והפרווה למצב ההתחלתי לפני פרוץ המחלה. 

מקרים קשים ומוזנחים עלולים להיות בלתי אפשריים לטיפול, ולהוביל למוות של החיה מסיבוכים.