בעלי החיים שלכם
זקוקים לטיפול רפואי?
נשמח לראותכם אצלנו!
חייגו אלינו 0722-796-064
או מלאו פרטים וניצור קשר:

המרפאה שלנו:

גניקולוגיה כלב

כללי 
דפי הסבר אלו נועדו לתת לכם, הבעלים, אינפורמציה לגבי השאלות הנפוצות שיש לכם, בנושאים הכוללים: מחזור, ייחום, זיווג, הריון, המלטה, והנקת גורים בקשר לכלבה שלכם. הדף הינו קו הנחיה כללי, ואין לראות בו כאבסולוטי לגבי החיה שלכם, כיוון שרבים מהפרמטרים שרשומים בו משתנים מחיה לחיה. אם זאת, קווי היסוד הכלליים נכונים, בכללי, לגבי כל החיות.
 
מחזור וייחום 
בעקרון, כלבות מגיעות לבגרות מינית בין גילאים 6-8 חודשים בגזעים קטנים ובינוניים ועד גיל 12-14 חודשים בגזעים גדולים. הבגרות המינית מתבטאת חיצונית דרך ייחום ראשון של הכלבה, שמזוהה ע"י הבעלים בעזרת סימנים קליניים נפוצים הקשורים בייחום, כשהנפוץ מביניהם הוא הדימום הוגינאלי. לעיתים קרובות הייחום הראשון של הכלבה "שקט", כלומר ללא סימנים קליניים, ולכן אינם מזוהה ע"י הבעלים, אלא רק בייחומים הבאים, כשהסימנים הקליניים כן מופיעים. דבר זה גורם לזיהוי מאוחר יותר של הייחום ה"ראשון", לכאורה, ועקב כך השוני הרב בזמן שבו מזוהה הייחום הראשון בין כלבה לכלבה. לאחר שהייחום הראשון מופיע, כלבה בריאה ולא מעוקרת מתייחמת בממוצע פעמיים בשנה (כל 5-7 חודשים).

הייחום עצמו לוקח כשלשה שבועות, ומתחלק לשלוש תקופות. הראשונה כ-7 עד 9 ימים, שנקראת פרה-ייחום. בזמן הפרה-ייחום הנקבה מפרישה הפרשות דמיות מהואגינה. בנוסף, הואגינה עלולה להתנפח קלות, ולקבל צבע אדמדם יותר. הנקבה מלקקת את הואגינה, ומתעסקת עם האזור הרבה יותר מהרגיל. ישנם שינויי התנהגות קלים ומגוונים כגון השתנה מרובה יותר, ומשיכה של זכרים (שבזמן הפרה-ייחום הכלבה לא נותנת להם לעלות ולזווג אותה). התקופה השנייה שהיא הייחום עצמו. הייחום מתבטא בהפסקת הדימום הוגינאלי, ובתקופה זו הנקבה נותנת לזכר לזווג אותה. הייחום נמשך כ-72 עד 96 שעות. בסוף התקופה השנייה הכלבה לא תיתן לזכר לזווג אותה יותר. התקופה השלישית נמשכת כשבוע ימים בו המערכת מתארגנת ל-"תרדמה" לחצי שנה אם לא נקלט הריון.

כאמור, אבחון של ייחום בדרך הפשוטה ביותר נעשה ע"י זיהוי הדימום הוגינאלי בידי הבעלים. ישנם אמצעי מעבדה כגון משטחים ציטולוגים ואגינלים, או בדיקת רמות הורמונים בדם כדי לזהות ייחום.
 
זיווג והפריה 
לפני שמחליטים לזווג את הכלבה ישנם מספר דברים שכדאי שתדעו, ותבצעו קודם לכן: המלצתנו היא לזווג החל מהייחום הסדיר השלישי של הכלבה שלכם, ובטווח גילאים 2-4 שנים של הכלבה. זאת כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של הזיווג, להגדיל את גודל השגר למקסימום גורים, ובעיקר כדי למנוע סיבוכים שעלולים להתעורר בזמן ההיריון, עקב גיל צעיר, או מבוגר מדי של הכלבה. המלצה נוספת שלנו היא, שלפני שתזווגו את כלבתכם, מומלץ להביאה לוטרינר לבדיקה כללית בכלל, ובדיקה גניקולוגית בפרט. בדיקה כללית של הכלבה ושל הכלב המזווג תוכל לתת אינדיקציה להפריה טובה, ומניעה של בעיות פוריות או זיווג לא מוצלח. ישנם אמצעי אבחון רבים בהם יכול להשתמש הוטרינר, ושאותם לא נפרט, אך זיווג תחת השגחתו הכללית של הוטרינר חשובה, ותעלה את סיכויי הצלחתו באופן משמעותי. בנוסף הוטרינר יוכל להדריך אתכם כיצד לבצע את הזיווג, להכין לכם לוח זמנים נכון, ולהנחות אתכם לגבי ההיריון עצמו, ההמלטה והתקופה שלאחר מכן.

ישנן שתי שיטות, היום, לזווג בין כלבים: השיטה הראשונה, והפשוטה יותר מבין השתיים, היא השיטה הטבעית. בשיטה זו הבעלים מתחילים לספור ימים מרגע שהכלבה מתחילה לדמם ואגינלית. לאחר 7-10 ימים מביאים את הנקבה אל הזכר, ונותנים לכלבים להזדווג באופן טבעי (זיווג נורמאלי מתחלק לשני חלקים: בראשון הזכר עולה על הנקבה ומזווג אותה, ובחלק השני הוא יורד ממנה ונעמד עם האחוריים שלו לכיוון האחוריים של הכלבה תוך כדי שהם מחוברים עדיין בין הפין והואגינה. לאחר מספר דקות נוספות הם משתחררים אחד מהשני). את הכלבים ממשיכים לזווג באופן טבעי יום כן יום לא, עד שהם מאבדים עניין אחד בשני, ואינם רוצים להזדווג יותר (סוף הייחום). חלק מהבעלים מחכים, אפילו, עד היום ה-11 או ה-12 מתחילת הפרה-ייחום כדי להגיע להפריה מקסימאלית של ביציות.

לעיתים השיטה הטבעית גורמת לילודה נמוכה יותר, ולכן הרבה פונים לשיטה השנייה, שאותה יכול לבצע אך ורק וטרינר מוסמך, וזאת, כמובן, שיטת ההפריה המלאכותית. הפריה מלאכותית מתבצעת, בדרך כלל, במרפאת הוטרינר, ותחת השגחתו הבלעדית. במידה ותבחרו לבצע הפריה בשיטה זו, אנא פנו בהקדם האפשרי לוטרינר, כדי שהוא יוכל לתזמן לכם את הזמן הטוב ביותר שבו תתבצע ההפריה, ועיקבו אחר הוראותיו בקפידה בשביל הפריה מוצלחת.
 
הריון ואבחונו
באופן כללי, מהלך ההיריון בכלבה הוא כחודשיים פלוס (63-70 יום) מסוף הזיווג האחרון של הכלבה. חשוב לאבחן האם הכלבה באמת נכנסה להריון. הדרך היעילה ביותר, כיום, לאבחן הריון היא לאחר 4 שבועות (28 ימים) ע"י בדיקת אולטראסאונד, ואז אפשר גם לאבחן את מספר העוברים שנמצאים ברחם, ולבדוק האם כל העוברים חיים (לפי בדיקת פעילות הלב). ישנן שיטות אבחון נוספות, אך הן פחות מדויקות.

בתקופת ההיריון, חשוב לספק לכלבתכם תנאים מיוחדים יותר מהרגיל, וזאת כדי למנוע ממנה גורמי לחץ שעלולים לפגוע בהריון ובעוברים. התקופה הקריטית ביותר היא השליש האחרון של ההיריון (3 השבועות האחרונים). בתקופה זו, בנוסף, יש לתת אספקה טרייה ושוטפת של מים. במידה וברצונכם לתת תוספי מזון נוספים, או תרופות מכל סוג, חובה להתייעץ קודם לכן עם הוטרינר, לפני נתינתם, מחשש שהם יזיקו לעוברים. בעקרון, לא נותנים שום תרופה או תוסף לכלבה, אלא אם כן חיי הכלבה בסכנה, ואז אין ברירה אחרת.

חשוב לזכור, שלמרות שהכלבה כבר נכנסה להריון, ישנן הרבה מחלות ומפגעים אחרים שעלולים לגרום להפלה של העוברים, או להוות בעיה בזמן ההמלטה. להסבר מפורט יותר לגבי הבעיות הללו התייעצו עם אחד הוטרינרים במרפאתנו.
 
המלטה 
קודם כל חשוב לזהות מתי הכלבה הולכת להמליט. הדרך הכי טובה היא לחשב את זמן ההיריון מיום הזיווג האחרון. מספר ימים לפני תום ההיריון (מהיום ה-60 בערך) ניתן למדוד לכלבה את חום גופה הרקטלי, עד ההמלטה. באופן כללי כ-24 שעות לפני ההמלטה חום גופה של הכלבה יורד ב-1-2 מעלות צלזיוס ל- 37 oC (חום נורמאלי זה סביב 38.5oC). ירידת טמפרטורה זו היא הוכחה, כמעט ודאית, שהכלבה הולכת להמליט ב-24 שעות הקרובות. ישנם עוד סימנים קליניים המופיעים לפני ההמלטה כגון שינויי התנהגות והרגעות של שרירי הבטן והאגן, אך סימנים אלו פחות מורגשים ע"י הבעלים, ופחות עקביים מהסימן הקליני המובהק של ירידת חום הגוף. הופעת חלב בבלוטות החלב איננו מדד אמין בכלל, כיוון שהוא עלול להופיע עד שבועיים לפני ההמלטה (5-10 ימים בממוצע).

בזמן הקרוב להמלטה הכלבה תבחר באופן עצמאי היכן לקנן, ויש לתת לה לעשות כך. במקום שבו תבחר הכלבה יש לדאוג שיהיה שקט, ללא הפרעות, מוגן מפגעי טבע (כגון רוח או שמש), ויש לדאוג לשים שם מצעים יבשים או עיתונים, ושיהיה שם מזון ומים זמינים כל הזמן. 

ההמלטה עצמה מתחלקת ל-3 שלבים כאשר השלב השני והשלישי חוזרים על עצמם בין כל גור וגור שייוולד במהלך ההמלטה. 
שלב ראשון - פתיחת צוואר הרחם - שאורך בממוצע בין 6 ל-12 שעות, הכלבה נהיית חסרת מנוחה, מלחיתה, ומחפשת פרטיות ושקט.
 
שלב שני - יציאת העוברים - שאורך זמנו הכללי אינו ניתן להגדרה ומשתנה מכלבה אחת לאחרת, הכלבה נשכבת על הצד או נעמדת בתנוחה הזהה לתנוחה בזמן מתן צואה, שרירי הבטן מתכווצים, והעובר יוצא דרך הואגינה כשהוא בתוך שק מי השפיר. במצב נורמאלי, מיד עם יציאת העובר, הכלבה קורעת באופן עצמאי את השק, שותה את נוזלי השפיר, וקורעת ע"י ליקוק ונשיכות את חבל הטבור. הכלבה ממשיכה ללקק את הגור כדי לנקות ממנו הפרשות ולהמריץ את זרימת הדם בגופו.
 
שלב שלישי והאחרון - יציאת השליה - קורה בדרך כלל עם יציאת הגור או מספר דקות אחרי יציאת הגור. הכלבות, בדר"כ, אוכלות את השליה בשלמותה, ולאחר מכן פולטות אותן בצואה (דבר שמשנה למספר ימים את הצבע וסמיכות הצואה). בנוסף, יתכנו הפרשות מגוונות מהואגינה שנפסקות לאחר מספר ימים.

לצערנו, ישנן מספר נקבות (בעיקר בהריון ראשון) אשר לחוצות או עצבניות, ולכן לא יבצעו את הפעולות הטבעיות שפורטו לעיל. במצב זה הבעלים יצטרכו להתערב ולעזור לכלבה. אנו ממליצים לכם שעדיף שוטרינר יפקח על הפעולות הנ"ל (לפחות טלפונית). עליכם לקרוע את שק מי השפיר באופן ידני, לנקות את כל הנוזלים, ליבש היטב את הגור עם מגבת יבשה ונקייה. מומלץ להרים את הגור בעדינות רבה, עם הראש מופנה כלפי מטה, תוך כדי תמיכה בגופו וצווארו, על מנת לנקז נוזלי שפיר מהריאות. כמו כן יש לנקות כל הפרשה מהאף ומהפה של הגור. את חבל הטבור יש לחתוך לאחר שתופרים אותו משני הצדדים של המקום בו הוא נחתך עם חומר תפירה סטרילי. אנו ממליצים לכם להכין את כל הציוד הנדרש מראש, במידה ותצטרכו להתערב בהמלטה. חשוב לזכור שהזמן של השלב השני משתנה מכלבה לכלבה בהתאם לגודל השגר, וניסיונה של הכלבה. הזמן בין גור לגור נע בין 15 דקות עד מספר שעות (ממוצע של 30 דקות). לפעמים הכלבה תמליט מספר גורים, ואז תעצור למספר שעות כדי לנוח לפני שהיא תמשיך בהמלטה של גורים נוספים. לוח הזמנים הוא רב ומגוון, כשהממוצע הוא 3-6 שעות לשגר ממוצע, אך יכול להתארך אפילו עד 24 שעות ויותר.

ישנם מספר פרמטרים בזמן ההמלטה שהם ה"נוריות האדומות" בשביל הבעלים. במידה ואחד מהם קורה יש ליצור קשר עם הוטרינר בדחיפות. הפרמטרים הללו כוללים:
לכלבה הייתה ירידה בטמפרטורת הגוף של 1-2oC מעלות, אך לא התחילה ללדת ב-24 שעות שלאחר מכן.
הכלבה המליטה גור, ועברו 2 שעות מאז, ולא יצא גור נוסף.
לכלבה יש היסטוריה של בעיות בהמלטה קודמת.
הגור מופיע בואגינה של הכלבה, ולא יוצא אחרי 15 עד 20 דקות מהרגע שהופיע.
לכלבה יש הפרשות ירוקות, שחורות או חומות מהואגינה יותר מ-6 עד 12 שעות, ולא יצא אף גור.
לכלבה יש כיווצי בטן חזקים, והגור מופיע בואגינה אך לא יוצא במשך 15-20 דקות.
הכלבה לחוצה, בוכה, מלקקת את הואגינה, חסרת מנוחה, ומשתינה הרבה פעמים.
הכלבה מקיאה, נראית אפאטית וחלשה, רועדת או מתכווצת (כמו התקף אפילפטי).
כל סיבה אחרת שגורמת לדאגה אצל בעלי הכלבה.

לאחר ההמלטה חשוב לדאוג שלכלבה ולגורים החדשים יהיה מקום שקט לשהות בו, טמפרטורה חדר חמה ונעימה, במקום מוגן משמש, רוח או קור. חשוב מאוד לתת לגורים לינוק מהאימא (הנקה). אין לגעת או להתעסק עם הגורים יותר מדי מחשש שריחות זרים על גופם יגרמו לאימא לדחות אותם. חשוב לדאוג שהסביבה תהיה רגועה, נטולת רעשים, או גורמי לחץ אחרים שיפריעו לכלבה לטפל בגוריה. לגבי המשך הטיפול בגורים התייעצו עם אחד הוטרינרים במרפאתנו.
 
הנקה 
החלב הכי חשוב הוא החלב הראשון (שנקרא קולוסטרום). החלב הזה מכיל רמות גבוהות מאוד של נוגדנים של המערכת החיסונית, שתפקידם להגן על הגורים החשופים מפני מחלות רבות. הנוגדנים הללו יספקו הגנה חיסונית בסיסית, עד שהגורים יגיעו לגיל שבו יתחילו לחסן אותם. החלב הראשון זמין לגורים אך ורק ב-24 שעות הראשונות מרגע ההמלטה, ולכן חשוב מאוד לתת לגורים לינוק, מיד עם היוולדם, את חלב האם, ובכמות גדולה ככל האפשר.

חשוב שהכלבה תקבל תזונה עשירה מהרגיל (ע"י מתן של מזון מסחרי איכותי לגורים) מרגע ההמלטה עקב ייצור מוגבר של חלב אם, דבר אשר עלול לגרום לכלבה להיות במחסור של סידן.

מעבר לכך, הגורים יונקים באופן מסודר מהאימא למשך כ-4-5 שבועות. הזמן הטוב ביותר לגמילה מהחלב הוא ברגע שרואים שבקעו לכל הגורים השיניים החלביות או שהאם נמנעת מלהניק את הגורים. מרגע זה אפשר להעביר את הגורים למזון מסחרי יבש או רטוב לגורים (ולא מזון של בוגרים). אסור לתת לגורים חלב פרה או מוצרי חלב אחרים כגון גבינות, אלא רק מזון מסחרי לגורים.
 
טיפול מונע לייחום או הריון
חשוב לנו להדגיש שהמלצתנו לבעלים ,שלא מעוניינים לזווג את החיה שלהם, היא לעקר/לסרס את בע"ח גם אם היא/הוא גזעי. אנו מודעים לכך שהאמונה הרווחת בקרב הבעלים היא שהחיה שלהם צריכה להזדווג פעם אחת לפני שמעקרים או מסרסים אותה. ברצוננו להדגיש לכם מדוע האמונה הזו אינה נכונה, אלא רק אמונה תפלה. חישבו על מערכת המין כעל מחשב שמחובר לאינטרנט, ועל ידי חיבורו והפעלתו עלול לקבל וירוסים ולהתקלקל. מערכת המין עובדת בצורה די דומה למחשב. ככל שנותנים לה לפעול יותר זמן ויותר פעמים, כך יורדים הסיכויים שנמנע את כל הבעיות שאותן ניתן למנוע ע"י עיקור או סירוס (הסיבות יפורטו בהמשך). המלצתנו היא לעקר/לסרס עוד בגיל 6-7 חודשים, עוד לפני הייחום הראשון, וע"י כך למזער את הסיכויים שייווצרו הבעיות.

אז למה לעקר כלבה?
כדי למנוע הריון בלתי רצוי.
למנוע לחלוטין מחלות קשות כמו דלקות רחם, גידולי רחם, וגידולי שחלה, ולמזער את הסיכויים לחלות בסרטן השד.
למנוע בעיות התנהגות כולל: בריחה מהבית בעונת הייחום, סימון טריטוריה ע"י השתנה, משיכת זכרים בעונת הייחום, ואגרסיביות (בעיקר עם כלבות אחרות).

הדברים השליליים שנגרמים כתוצאה מעיקור, ועליהם יש לכם, הבעלים, שליטה מלאה למנוע אותם, כוללים: נטייה קלה להשמנה, ומעט שינויי התנהגות. אך משטר האכלה נכון, ותקשורת בריאה עם הכלבה שלכם תמנע לחלוטין את הבעיות הללו.

חשוב לציין: שישנם אמצעים נוספים למנוע ייחום ו/או הריון, על ידי זריקות נגד ייחום, וזריקות הפלה כנגד הריון בלתי רצוי. זריקות אלו יקרות, וחשוב לדעת שהן מכילות חומרים אשר עלולים לגרום למספר רב של בעיות הורמונאליות ומחלות, דבר שאינו מצדיק את דרך הטיפול הזו. לכן עדיף לעקר את הכלבה שלכם, ולמנוע ממנה מגוון רחב של בעיות רפואיות שעלולות להתעורר מדרך טיפול אחרת, או מאי טיפול בכלל.

כלב זכר מגיע לבגרות מינית כמו הנקבה בערך בגיל 6-9 חודשים בגזעים קטנים ובינוניים, ו-11-12 חודשים בגזעים גדולים. לכלב זכר, בניגוד לכלבה, אין תקופות "ייחום". כלבה בזמן ייחום משחררת פרומונים לאוויר (פרומון הוא ריח מיוחד אשר משפיע על המוח) אשר גורמים לכלב הזכר להגיב בצורה מינית. לפעמים ינסה הכלב לברוח החוצה. התנהגות זו תימשך כל עוד הנקבה המיוחמת נמצאת בסביבה. ואין זה משנה אם אתם גרים בקומה השמינית של בנין מגורים. כלבים זכרים בדרך כלל מנהלים קרבות על הנקבה המיוחמת. כך שאם כלבכם ברח בגלל כלבה מיוחמת הוא עלול לחזור עם נשיכות ושריטות על כל הגוף. כמו כן כלב זכר אשר פעיל מבחינה מינית עלול להיות בהתנהגות יומיומית אגרסיבי יותר.

אז למה לסרס כלב?
למנוע מחלות פרוסטטה, גידולי אשכים, והרניות פרינאליות.
למנוע בעיות התנהגות כגון: סימון טריטוריה ע"י השתנה, שוטטות, אגרסיביות, ואוננות על הבעלים או בסביבתם.

הדברים השליליים שנגרמים כתוצאה מסירוס זהים לחלוטין לאלו שבכלבה, וניתנים למניעה בדיוק באותו אופן כמו בכלבה.

בנוסף העיריות נותנות עידוד לעיקור/סירוס על ידי הפחתה של עלות חיסון הכלבת ב-50% לכלבים/ות מסורסים/מעוקרות.​